שחר ה-19ה' המאה הייתה עדה לתקופה חסרת תקדים של דומיננטיות מערבית. כוח, השפעה ועושר עטפו את כתפיהן של אותן מדינות באירופה אשר שלטו באמנות הקולוניזציה מעבר לים. בריטניה הגדולה הייתה אחת המדינות בחזית התנועה הזו להגברת השפעתן העולמית ויחד עם צרפת; הוא חצב חלק עצום מהמושבות שמעבר לים – ויצר מבנה אימפריאלי שאין שני לו.
האימפריה הבריטית נוצרה בתהליך ממושך שהחל במאבקן של כמה חברות מסחר באיי הודו המזרחית לסיפוח הודו, ואחריו אימפריאליזציה של יבשת אפריקה. עם הזמן בריטניה רכשה את השליטה במרכזים הכלכליים הגדולים של העולם ודחפה אותה למעמד של כוח גדול.
המונח "אימפריאליזציה" משקף את מידת ומידת הריבונות של מדינה על אזורים מסוימים. עבור בריטניה, משמעות הדבר היא שתהיה לה השפעה רבת עוצמה על הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות והיבטים אחרים של חיי היומיום, כמו גם, שליטה מינהלית על המושבות שלה.
האימפריה הבריטית באה לידי ביטוי במבנה הכוח הבינלאומי בתקופה הוויקטוריאנית. זה היה גורם מרכזי בהשפעה על מהלך הפוליטיקה והכלכלה העולמית. במסעותיו הימיים, הצי המלכותי הקים צי פרטי של הקיסר, הגן על המסחר, וביקש לשלוט בסחורה.
האימפריאליזציה של בריטניה נפתחה על ידי המהפכה התעשייתית שתרמה למהפכה ברשתות הלוחמה. זה הפך את הצי למכונה אדירה והגביר את הביטחון של בריטניה באכיפת פאקס בריטניקה. מלבד המהפכה התעשייתית, המרקנטיליזם הבריטי עודד את האימפריאליזם שכן הוא חתר לשלוט במשאבים ולהגדיל רווחים תוך השגת המרות.
כדי לקדם את מניפסטי ההתפשטות שלהם, הבריטים נקטו באסטרטגיות שונות כמו דיפלומטיה כפייה, שליטה על משאבים, מסילות ברזל וטלגרפים, קרבות ורכש צבאי אחר. באמצעות אסטרטגיות אלו הצליחה בריטניה לכבוש חלקים נרחבים מהשווקים הקאריביים, אפריקאיים וסיניים וכן את קרבתה להודו. לפיכך, הבריטים הצליחו בקלות להשתלט על האוכלוסייה המקומית ולשלוט עליה.
הגורם העיקרי מאחורי האימפריאליזציה הבריטית היה רעיון העליונות החברתית. האמינו שהציוויליזציה הבריטית הייתה מתקדמת ולכן זו הייתה אחריותם של הבריטים להראות לאומות אחרות את הדרך הנכונה קדימה, באמצעות הקולוניזציה שלהן. רעיון העליונות הזה התפשט לציבור הכללי שהחדיר מחשבות אלו לכלכלה, חוקים והשכלתם.
השפעה כלכלית
לבריטים שביצעו את מאמצי האימפריאליזציה שלהם הייתה השפעה כלכלית עצומה על האזורים המושבים. המניעים הכלכליים היו קשורים בעיקר לרכישת משאבים. מבנים ומונומנטים קולוניאליים, רשתות תחבורה, פועלים בחוזה, מיצוי מינרלים, עבדות ומיסוי שימשו כולם להפקת רווחים. יש לציין כי הודו הייתה הרווחית ביותר בגלל המספר המוגדל של המשאבים הזמינים לשימוש, כגון כותנה ותה.
ההשלכות של נטיות אימפריאליסטיות כלכליות היו קשות, והולידו שינויים דרמטיים ברחבי העולם. מדינות מתפתחות ללא משאבים או שהיו נחשלות נותרו ללא גישה לשווקים בינלאומיים, מה שהוביל לעוני ולרמת חיים נמוכה באותם אזורים.
במקביל, הבריטים קיבלו הטבות כלכליות משמעותיות בהשוואה למעצמות אימפריאליות אחרות. הם יכלו להפיק תועלת מהמושבות באמצעות השגת חומרי גלם ורשתות מסחר. שליטתה של בריטניה במושבות פירושה שהן יכלו להתערב פוליטית על מנת לתמוך בפיתוח תעשיות במושבות שלהן לטובת הכלכלה שלהן. זה יצר כלכלה בריטית חזקה שהצליחה להתרחב עוד יותר.
השפעה פוליטית
לאימפריאליזציה הבריטית הייתה גם השפעה פוליטית דרסטית על המושבות. על ידי הקמת ממשלים קולוניאליים הרחיבו הבריטים את כוחם הדיפלומטי והשיגו רמת השפעה שלא נראתה במשך מאות שנים. הם גם הצליחו לכפות חוקים משלהם על המושבות, להקים מועצות מקומיות ולשלוט במערכות המשפט. זה עזר לבריטים ליצור תשתית אימפריאלית. יתר על כן, הם השיגו גישה למשאבים, הון ושווקים שעזרו לחזק את הכלכלה המקומית שלהם.
הבריטים גם הצליחו להפיץ את תרבותם ומנהגיהם בכל מושבותיהם בניסיונות לזכות בהם. הדבר נעשה באמצעות בניית גשרים, הכנסת מערכות חינוך ובניית רשתות תחבורה. אלה אולי נראו כמו חסדים פשוטים בהתחלה, אבל מאז היו להם השפעות מתמשכות ועמוקות.
צורת החשיבה במושבות השתנתה באופן דרסטי. הבריטים הצהירו שהם מביאים שינוי חיובי אולם, במציאות, חירותם של הילידים הוגבלה. הם התרעמו על השליטה הזרה הזו והתעוררה רצון לשלטון עצמי שהוביל בסופו של דבר לתנועות אנטי-קולוניאליסטיות.
השפעה תרבותית
גם מבחינה תרבותית, לאימפריאליזציה הבריטית הייתה השפעה רבה. אנגלית הפכה לשפת הכוח, החינוך והמסחר במושבות, ודחקה לאט את שפות האם. בנוסף, התרבות והמנהגים הבריטיים כמו נצרות, אמנות, מוזיקה, ספרות ופילוסופיה, אומצו על ידי האוכלוסייה המקומית. השינויים הדרסטיים הללו היו הלם עבור הילידים אך בסופו של דבר הם הסתגלו אליו.
יתר על כן, התוצאה המספקת ומחממת הלב ביותר של האימפריאליזציה של בריטניה הייתה מסחור של מוצרים מקומיים. בשל הזדמנויות ההשקעה, והכנסת מערכות עסקיות, האנשים המקומיים יכלו סוף סוף ליהנות ממכירת המוצרים שלהם. המסחור הזה וההסתגלות התרבותית המועטה הובילו לצורה דינמית של קולוניזציה, כפי שהציעו כמה מומחים.
האימפריאליזציה הבריטית לא השפיעה רק על המושבות במונחים של אקדמיה, פוליטיקה, כלכלה ותרבות, אלא היא גם עיצבה את הזהויות ואת פניהם של המושבות על ידי הטלת ערכים מערביים, כמו גם, שינוי הדינמיקה של הכוח.
השפעה על התנגדות
האימפריאליזם הבריטי נתקל בהתנגדות מצד המושבות המערביות, שהפכה בסופו של דבר לצורת תנועות חופש. כדי להתמודד עם זה, הממשלה הבריטית יצרה כוח צבאי שיכול לסייע בשימור האימפריה, כמו גם, להגן על האינטרסים שלה. התנגדות זו אורגנה לא רק על בסיס החברה האזרחית אלא גם על ידי היווצרותן של קבוצות צבאיות מאורגנות היטב שלחמו למען עצמאות.
עם זאת, האנשים הילידים הצליחו לזכות בעצמאות מהמעצמות האימפריאליות רק לאחר שנים של מאבק. מאבקים אלו הביאו לשלטון עצמי, חופש ממיסוי, הכנסת חוקים חדשים וביטול כמה כללים דרקוניים.
אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של האימפריאליזם הבריטי הייתה תנועת העצמאות ההודית, בראשות מהטמה גנדי. ההתנגדות לקולוניזציה הבריטית בהודו הייתה עצומה ורק באמצעות צורות שונות של תסיסה פוליטית וחברתית הצליח העם ההודי לקבל את זכויותיו.
בקצרה, האימפריאליזציה הבריטית גרמה לכמה שינויים עצומים הן מהותיים והן לא חיוניים בעולם ב-19ה' ו-20ה' מֵאָה. ניתן להניח שעידן זה הניח חלק ניכר מהיסודות לעצמאות לאחר המלחמה. האימפריאליזציה הבריטית גם ראתה הן את הצגתם של מספר פוטנציאלים והן את השמדת האוכלוסייה הילידית. אף על פי כן, אין עוררין על תפקידה ביצירת דמוקרטיות ובסיוע בתהליך הגלובליזציה.
השפעות על הכלכלה
לאימפריאליזציה הבריטית היו השפעות מרחיקות לכת על הכלכלות של המושבות ושל בריטניה הגדולה עצמה. אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר הייתה המעבר מכלכלה בעיקר חקלאית לתעשייתית. כדי להשיג זאת, נאלצה בריטניה להשקיע בתשתיות כמו כבישים ומסילות רכבת, וכן להכניס טכנולוגיות חדשות. זה איפשר למושבות להיות פרודוקטיביות יותר ולהפיק תועלת מטכנולוגיות חדשות כמו חשמל ודשנים.
השפעה נוספת הייתה יצירת שווקים חדשים. הקמת מושבות סיפקה לבריטניה גישה לשווקים ומשאבים חדשים, שבתורם יועילו לכלכלה הבריטית. זה היה נכון במיוחד במקרה של הודו, שם בריטניה הצליחה להשיג גישה לתעשיית התה ההודית הרווחית.
להכנסת השלטון הבריטי הייתה השפעה משמעותית גם על מערכת המיסוי של המושבות. כחלק מהאימפריאליזציה, בריטניה הכניסה מיסוי במושבות, ובכך גבתה מהן כסף כדי להגביר את כלכלתה. זה הביא לטינה רבה מצד הילידים. למרות שזה נעשה מתוך כוונה לשפר את הכלכלות המקומיות של המושבות, במציאות זה גרם לא פעם ליותר מצוקה כלכלית ואי שוויון.
ניתן לראות את ההשפעות של האימפריאליזציה הבריטית עד היום בצורה של אי-שוויון ותת-התפתחות ב-
