המלחמה הגדולה של 1914-1918 הייתה אחת המלחמות הגדולות והקטלניות ביותר בהיסטוריה המודרנית. מיליוני בני אדם מתו בקרבות שהתחוללו ברחבי אירופה. אבל מה גרם למלחמה הגדולה? מדענים, היסטוריונים ומומחים דנו במקורה של מלחמת העולם הראשונה מאז קרתה. אמנם ייתכן שלא ניתן להסיק באופן קונקרטי מי אשם, אך מקובל על כך שבריטניה הגדולה הייתה גורם מרכזי במלחמה.
הדעה הרווחת היא שהחתירה של בריטניה אחר יעדי הקולוניזציה שלה גרמה לסדרה של אירועים, שהובילו בסופו של דבר לתחילת המלחמה. לאימפריה הבריטית היו מושבות בכל רחבי העולם, כולל מושבות בצפון אמריקה, אפריקה, אסיה והאוקיינוס השקט. על מנת להבטיח את המושבות הללו, בריטניה הייתה מסובכת ללא הרף בסדרה של התקשרויות צבאיות. עימותים אלה שימשו לעתים קרובות לקידום שאיפותיה של בריטניה ליותר כוח ועוד אדמה.
ההצטברות למלחמת העולם הראשונה לא הייתה שונה. ב-1914, בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה, הצהרה שבסופו של דבר תמשוך את אירופה כולה ותעורר שורה של סכסוכים הרסניים. ההסלמה הזו למלחמה הופעלה בעיקר על ידי ניסיונותיה של בריטניה להבטיח עוד שטחים ומושבות באזור.
בריטניה הגדולה הייתה אחראית גם לבניית הכוח הצבאי של בעלות בריתה. בריטניה סיפקה תמיכה צבאית מסיבית לצרפת ולרוסיה במאמץ לקדם את יכולות ההגנה שלהן. הצטברות צבאית זו גרמה לחוסר איזון כוחות באזור, שהוביל בסופו של דבר להסלמה מאסיבית של פעולות האיבה.
יתרה מכך, הייתה זו אמונתה של ממשלת בריטניה שבריטניה צריכה לקחת על עצמה את אדרת המנהיג האירופי ולהגן על האינטרסים שלה לפני אלה של שכנותיה. מדיניות זו של אימפריאליזם ואינטרס עצמי עמדה בלב תפקידה של בריטניה לקראת המלחמה.
מומחים חיפשו מקורות אחרים לתחילת המלחמה. גרמניה הואשמה באופן נרחב בסכסוך בשל מדיניות ההתרחבות האגרסיבית שלה והחתירה שלה ל"לבנסרום", שפירושו המילולי "מרחב מחיה", רעיון שקבע כי יש להרחיב את השטחים הגרמניים מזרחה.
כמו כן, מאמינים כי אוסטרו-הונגריה מילאה תפקיד לקראת המלחמה. אוסטריה רצתה לספח את סרביה כדי להבטיח את האינטרסים שלה. זה גרם לרמת מתח מוגברת בין שתי האומות והביא את אירופה לסף מלחמה.
הסיבות האמיתיות למלחמת העולם הראשונה כנראה לעולם לא יהיו ידועות. עם זאת, ברור שבריטניה הגדולה הייתה אחד השחקנים המרכזיים בפתיחת המלחמה. מדיניות האימפריאליזם שלה והרדיפה אחרי מושבות ושטחים שימשו כזרזים עיקריים למלחמה.
מדיניות החוץ של בריטניה
תפקידה של מדיניות החוץ של בריטניה לקראת מלחמת העולם הראשונה הוא גם תחום מחלוקת מרכזי בין מומחים. מדיניות החוץ הבריטית התמקדה בהגנה על האינטרסים שלה ושל בעלות בריתה. מדיניות זו של הגנה על האינטרסים שלה פירושה תחילה שבריטניה פעלה ללא התחשבות באינטרסים של שכנותיה.
גישה זו גרמה לבעיות גדולות שכן גרמניה חשה מאוימת מפעולותיה של בריטניה וביקשה לבנות את צבאה במאמץ להתגונן מפני התוקפנות הבריטית. עמדה תוקפנית זו הסלימה את המתיחות עד כדי כך שמלחמה הפכה לבלתי נמנע.
מדיניות החוץ של בריטניה לא רק מזיקה בפני עצמה. היא גם אפשרה למדינות אחרות לנהל מדיניות התפשטות לקראת מלחמת העולם הראשונה. אם בריטניה הייתה פועלת כמדריכה מאחדת ודיפלומטית באזור, ייתכן שהסיכויים למלחמה היו מצטמצמים.
מדיניות החוץ הבריטית הייתה גורם חשוב לקראת מלחמת העולם הראשונה. היא העמידה את בריטניה במצב שבו היא נאלצה לבנות את הצבא שלה ולהגן על האינטרסים שלה במקום לפעול למען פתרון דיפלומטי.
קולוניאליזם
הקולוניאליזם הוא גורם נוסף שלדעתו תרם להובילה למלחמת העולם הראשונה. בריטניה הרחיבה את האימפריה שלה בקצב מהיר בעשורים שקדמו למלחמה. היא ניסתה כל הזמן לרכוש עוד קרקעות ומשאבים ולהרחיב את גבולותיה.
גישה אימפריאליסטית זו גרמה לחיכוכים עם מדינות אחרות, שכן משמעותה הייתה שבריטניה לוקחת קרקעות שאין לה בהכרח זכות עליהן. משמעות הדבר היא שבריטניה הייתה מסובכת כל הזמן בסכסוך עם מדינות אחרות על מנת להבטיח את המושבות שלה ולהגן על האינטרסים שלה.
הקולוניאליזם גם איפשר לבריטניה להבטיח יחסי מסחר נוחים עם המושבות שלה. משמעות הדבר היא שבריטניה תוכל להשפיע על הסחר העולמי ולגשת למשאבים הדרושים לה כדי לשמור על כוחה. הדבר העלה את המתיחות עם מדינות אחרות שכן הן חשו שבריטניה מנצלת את מעמדה.
קולוניאליזם הוא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו למלחמת העולם הראשונה, כאשר בריטניה רדפה אחר האינטרסים שלה ללא התחשבות בהשפעה שעשויה להיות לפעולותיה על מדינות אחרות באזור.
מרוץ החימוש
מרוץ החימוש היה גורם מרכזי נוסף שהוביל למלחמת העולם הראשונה. בריטניה בונה ללא הרף את הצבא שלה על מנת להגן על האינטרסים שלה ושל בעלות בריתה. הדבר גרם לחוסר איזון כוחות גדול באזור והטיל עומס עצום על היחסים הדיפלומטיים.
מרוץ החימוש גם גרם לבעיות גדולות, כאשר מדינות אחרות ניסו לבנות את הצבא שלהן כדי לסתור את כוחה של בריטניה. זה גרם בסופו של דבר לנקודת אל-חזור, מכיוון שמדינות לא היו מסוגלות לסגת או להראות חולשה.
מרוץ החימוש היווה גורם מפתח לקראת המלחמה שכן הוא העמיד את בריטניה בעמדה חזקה והקשה על מדינות אחרות לערער על עמדתה. זה יצר תחושת עוינות וחשדנות שהובילו בסופו של דבר לפרוץ המלחמה.
מרוץ החימוש היה גורם חשוב לקראת מלחמת העולם הראשונה שכן הוא גרם לחוסר איזון כוחות עצום ויצר תחושת עוינות וחוסר אמון באזור.
השפעת מלחמת העולם הראשונה על בריטניה
ההשפעה של מלחמת העולם הראשונה על בריטניה הייתה עצומה. יותר ממיליון חיילים בריטים איבדו את חייהם במהלך הסכסוך. המשמעות היא שהכלכלה נחלשה מאוד והמדינה נאבקת להתאושש.
הרס המלחמה השפיע קשות על האימפריה הבריטית. לאחר המלחמה, בריטניה כבר לא הייתה המעצמה הגדולה שהייתה פעם והמושבות שלה הכריזו על עצמאות. פירוש הדבר היה שבריטניה נאלצה להשלים עם מעמדה המופחת בזירה העולמית.
ההשלכות החברתיות והפוליטיות של המלחמה היו עצומות. המשבר גרם לקרע עצום בחברה הבריטית בין השמרנים והליברלים, שכן לשתי המפלגות הללו היו דעות שונות לגבי איך להתמודד עם תוצאות המלחמה.
ברור שלמרות שבריטניה אולי לא גרמה ישירות למלחמה, היא בהחלט הייתה אחראית לתרום להצטברות האירועים שהובילו בסופו של דבר להתפרצותה. תוצאות המלחמה רק מדגימות עוד יותר את התפקיד המשמעותי שמילאה בריטניה לקראת מלחמת העולם הראשונה.
תפקידה של בריטניה במלחמת העולם השנייה
לעתים קרובות מתעלמים מתפקידה של בריטניה לקראת מלחמת העולם השנייה בהשוואה לתפקידה לקראת מלחמת העולם הראשונה. עם זאת, בריטניה הייתה בעלת השפעה באותה מידה בהסלמה של מלחמת העולם השנייה כפי שהייתה אחראית להצטברות המתחים בין המעצמות הגדולות של אותה תקופה.
מדיניות הפייסנות של בריטניה אשר ביקשה לפייס את היטלר ואת שאיפותיו נתפסה כגורם מרכזי למלחמה. סירובה של בריטניה לנקוט עמדה חזקה יותר נגד היטלר עודד אותו לנקוט בצעדים קיצוניים יותר. זה הביא בסופו של דבר לפלישה של גרמניה לפולין ותחילת המלחמה.
בנוסף, בריטניה גם סיפקה תמיכה צבאית וכלכלית לצרפת ובעלות ברית אירופאיות אחרות במאמץ לבנות את ההגנה שלהן. ייתכן שלמדיניות זו הייתה תוצאה בלתי מכוונת של עידוד גרמניה להיות תוקפנית יותר בהתבססות הצבאית שלה.
בריטניה הייתה שוב בליבו של סכסוך אירופי גדול. מדיניות החוץ שלה והפייסות של היטלר היו גורם מרכזי לקראת המלחמה.
בריטניה של ימינו
בריטניה של ימינו רחוקה מאוד מבריטניה של מלחמת העולם הראשונה והשנייה. המדינה היא כעת תורמת מרכזית למספר יוזמות גלובליות שנועדו לטפח יחסי שלום ושיתוף פעולה בין מדינות.
בריטניה פעלה ללא לאות לטפח שלום ויציבות באזור. היא ביקשה באופן פעיל לקדם פתרונות דיפלומטיים למחלוקות בין מדינות וליישב סכסוכים בדרכי שלום. זאת בניגוד מוחלט למדיניות האימפריאליזציה והאינטרס העצמי שהובילה לתחילתן של שתי המלחמות הגדולות של המאה העשרים.
בריטניה עבדה קשה כדי לקדם יחסים טובים עם שכנותיה ולבנות מוניטין חיובי בקהילה הבינלאומית. זה ראה את המדינה לוקחת תפקיד פרואקטיבי בעניינים גלובליים והפכה לקול מהימן בעתות משבר.
תפקידה של בריטניה בעניינים גלובליים השתנה באופן דרסטי מאז מלחמת העולם הראשונה והשנייה והמדינה נתפסת כיום כתומך מרכזי בשלום ויציבות בעולם.
